הבדידות הגדולה ביותר של דורנו אינה בדידות של אנשים לבד — היא בדידות של אנשים מוקפים. יש לנו אלפי ״חברים״, מאות התראות, מיליארד אפשרויות לתקשר — ובכל זאת התחושה של להיות באמת מובן/ת יורדת.
למה זה קורה
המוח שלנו מבחין בין קרבה חברתית (Presence) לבין תקשורת חברתית (Contact). הודעה טקסטואלית מזינה את הצד השני, לא את הראשון. אנחנו רעבים לנוכחות אמיתית — לקול, למגע, למבט — וההודעות משאירות אותנו מלאים ורעבים בו־זמנית.
מה עוזר
- •שיחות קול או וידאו במקום טקסט
- •פגישה שבועית קבועה עם אדם קרוב אחד
- •צמצום עוקבים לאלה שאני באמת מכיר
- •זמן יומי ללא מסך