כשהשתיקה הופכת לסיפור

המוח לא סובל חוסר מידע. כשמשהו לא ברור, הוא ממלא את החסר — לרוב בגרסה שהוא מכיר, ולא בגרסה הנעימה.

• הטריגר

  אין תשובה, אין עדכון, אין תגובה.

• הפעלת גוף

  דופק, מתח בכתפיים, תחושת דחיפות.

• זיכרון רגשי

  רגע דומה מהעבר מצטרף למשוואה.

• פרשנות

  ״היא כועסת״, ״עשיתי משהו לא בסדר״.

• תגובה

  הודעות נוספות, נסיגה, או ניתוק פתאומי.

הנקודה הכי נגישה לשינוי אינה הטריגר ואינה התגובה, אלא הפרשנות. לא כדי ״לחשוב חיובי״, אלא כדי לבדוק: מה אני יודעת בוודאות, ומה השלמתי לבד.

מה עוד יכול להסביר את השתיקה הזו? עומס, עייפות, טלפון שמונח בחדר אחר. ברוב המקרים הסיפור שהראש בנה הוא רק אחת מכמה אפשרויות — והוא זה שכואב.