אישור מבחוץ מרגיש טוב — וזה בסדר לגמרי. הבעיה מתחילה כשהוא הופך למקור היחיד: אז כל יום נמדד מחדש, וכל שתיקה מורידה את הערך.
הקול הפנימי הביקורתי
אצל אנשים רגישים לדחייה, הקול הזה לרוב חד ומהיר. הוא לא ממתין לעובדות; הוא מסביר כל אי־נעימות באותה מסקנה מוכרת על עצמי.
עבודה בשלושה כיוונים
זיהוי
לשמוע את המשפט המדויק שהראש אומר, ולא רק את התחושה הכללית.
בדיקה
האם זו עובדה או פרשנות? מה הייתי אומרת לחברה שהייתה מספרת לי את זה?
בנייה
פעולה קטנה שמייצרת עדות אחרת — משהו שאני עושה, לא משהו שאומרים עליי.
ערך עצמי יציב אינו תחושה שאני מושלמת. הוא היכולת לעבור אכזבה בלי שכל התמונה על עצמי תתפרק.