פגיעה עצמית — להבין במקום להיבהל

כשהורה מגלה סימני פגיעה עצמית, התגובה הראשונה היא בהלה. זו תגובה מובנת לחלוטין. אבל מה שנאמר בדקות הראשונות משפיע מאוד על מה שיקרה אחר כך.

בעבודה הקלינית אנחנו מבינים פגיעה עצמית בעיקר כדרך התמודדות: ניסיון להוריד עוצמה רגשית בלתי נסבלת, לתת ביטוי לכאב שאין לו מילים, או להרגיש משהו כשיש תחושת ריקנות.

• •פגיעה עצמית אינה זהה לרצון למות, אך היא סימן למצוקה שדורשת התייחסות מקצועית.
• •היא לרוב אינה ״כדי לקבל תשומת לב״ — במרבית המקרים היא נעשית בהסתר.
• •היא מספקת הקלה קצרה, ולכן היא נעשית מעגלית.
• •היא ניתנת לטיפול, ואפשר ללמוד דרכים אחרות להתמודדות.

״אני רואה שאת בכאב גדול. אני לא כועסת. אני איתך, ואנחנו נמצא עזרה יחד.״ הימנעות מאולטימטומים, מהאשמה ומחקירה חוקרנית מותירה פתח לשיחה.

חשוב לפנות לליווי מקצועי. פגיעה עצמית מצריכה הערכה של מטפל, ובמקרים של סכנה מיידית — פנייה לעזרה רפואית דחופה.