
הורים שואלים אותי לרוב שתי שאלות: ״מה עשיתי לא בסדר?״ ו״איך אני עוצר את זה עכשיו?״. שתיהן מגיעות מאהבה, ושתיהן לא הכי מועילות בשלב הראשון.
ארבע נקודות מעשיות
להישאר בקשר
השיחה חשובה יותר מהחקירה. נערה שמרגישה נשפטת תסתיר יותר.
לא להבטיח סודיות מלאה
אפשר לומר: ״אני אשמור על הפרטיות שלך, אבל על הבטיחות שלך אני חייבת לדאוג.״
לפנות לעזרה מקצועית
הערכה מקצועית אינה החמרה של המצב — היא הצעד הבסיסי.
לדאוג גם לעצמכם
הורה מוצף מתקשה להיות מקום בטוח. גם לכם מותר תמיכה.
מתי פונים בדחיפות
כשיש פציעה שמצריכה טיפול רפואי, כשיש דיבור על רצון למות, או כשיש תחושה שהמצוקה גוברת במהירות — פונים לעזרה רפואית מיידית ולא ממתינים לתור.
המשפט הכי מגן שהורה יכול לומר הוא פשוט: ״אני לא הולכת לשום מקום.״